<h1>תוספות רבינו טודרוס ב"ר יצחק מגירונה — נזיר</h1>
<h2>דף פב מא</h2>
[נזיר י"ב ע"א] אסור בכל הנשים שבעולם. תימה אנו נמי נאסר בכל הנשים שמא זו היא שקדש. י"ל דשיילי להו אם נתקדשו. וא"ת תינח גדולות קטנות מאי איכא למימר דילמא קביל אביה קידושין והיא לא ידעא. י"ל דודאי מן התורה אין קבוע על זה כמחצה על מחצה אשה אחת בין כל הנשים שבעולם. ועוד דלא שייך למימר הכא חזקת שליח עושה שליחותו וקדש כמו שצוה המשלח שהרי אין בידו של שליח דמאן לימא לן דמשכח אתתא דבעיא לאתקדושי. ועוד דאיכא עליה חזקת פנויה שהרי אשה זו שאנו רוצים להתיר בחזקת פנויה היא. והלכך מהני תלת טעמי ליכא למיחש לאיסורא דאוריתא, ורבנן הוא דקנסו, ולדידיה דעבד איסורא דהביא עצמו ליאסר בכל הנשים ולהבטל מפריה ורביה אם ימות השליח, או ילך לו למדינת הים קנסו, לדידן לא. אמינא לך איסורא דלא ניד וכו'. תימה למה לי האי טעמא דקן ניד תיפוק לי דאפי' הוי קבוע לא שייך למימר כמחצה על מחצה לפי שאין האיסור מבורר כגון תשע חנויות מוכרות שחוטה ואחת מוכרת נבלה ולא אשכחן קבוע אלא בכי האי גונא. וכי תימא אשה נמי אין האיסור מבורר, ליתה דהא איכא שליח וסהדי דידעי לה ואברינא להו. וכי תימא קן נמי המקדיש ידע לה ואברר ליה, א"כ מאי פריך כל חדא וחדא היינו הך, הא ידע לה ולאו הינו הך. וכי תימא לדידן קאמר היאך שאר קינין מתקנן לן, דלא ידעי (היא) [האי] ניהו דדילמא הינו הך שהקדיש, ולגביה דידיה האיסור מבורר כדאמרנא. הא נמי ליתא דודאי לן ליכא למיסר שאר קינין דאנן לא פשעי, ולדידיה דפשע דלא נטריה שפיר הוא דאיכא למקנס, לדידן לא כדאמרן בכל הנשים שהן אסורות למשלח ולנו מותרות. י"ל דהכי קאמר לימא כל חדא וחדא הינו הך ויאסרו כל הקינין למקדיש שפשע עד שיראה ויכיר תחלה אם זה הוא שהקדיש. ור"ת ז"ל פי' דבבעלי חיים אמרינן קבוע אע"פ שאין איסור מבורר כדאיתא בפרק התערובות [זבחים ע"ג ע"א]. התם הדרא לניחותא. תימה והא בפ"ק דכתובות [ט"ו ע"א] אמרינן אי דאזלי אינהו לגבה כל דפריש מרובא פריש, ומאי קאמר הא הדרי לניחותיהו. י"ל דהתם ליכא אסורא אלא בשעת ביאה, וההיא שעתא נייד הבועל. אבל הכא אע"ג דהשתא נידא, כי הדרא לניחותא הויא קבוע, ואיכא למיסרה כל אימת דהויא בניחותא.
